רפואה סינית
רפואה עם ותק של אלפי שנים
לרפא – כמו שרק הסינים יודעים
הרפואה הסינית היא תורה עתיקה שהתפתחה בסין לפני אלפי שנים. העדויות הראשונות לשימוש ברפואה סינית הן מלפני כ 3000 שנה; כאשר בחפירות ארכיאולוגיות מתקופת שושלת שאנג, נמצאו עצמות ניחוש שעל גביהן תועדו כעשרה סוגים שונים של מחלות ושיטות ריפוי שונות, ואבנים מושחזות וחלקי עצמות ששימשו כמחטי דיקור וכן תיעוד של מרשמי צמחים למיניהם.
"אם תדע
את העתיק מכל, אדון תהיה
על ההווה…"
הגדרת המונח ‘בריאות’ מבחינת הרפואה הסינית היא איזון: איזון בין אדם – חברה – טבע. איזון בגוף האדם, איזון בין האדם לחברה שבה הוא חי ואיזון בין האדם לטבע. איזון היא מילת מפתח בתורת הרפואה הסינית. כאשר יש איזון בגוף נוצרת הרמוניה והגוף 'מסונכרן' עם עצמו ומתפקד באופן מיטבי, אך כאשר נוצר חוסר איזון בין צלעות המשולש אדם, חברה וטבע נוצרת מחלה. הרפואה הסינית יוצרת איזון והרמוניה בין האדם לחברה ולטבע באמצעות מגוון שיטות טיפול; דיקור, צמחי מרפא, כוסות רוח, מוקסה (טכניקת חימום), טווינא (טכניקת מגע), טאי צ'י (תרגילי נשימה), צ’י קונג (תרגילי תנועה) ותזונה מותאמת אישית.
הרפואה הסינית היא רפואה הוליסטית הרואה את כל האיברים בגוף כקשורים אחד לשני; כאשר איבר מסוים בגוף חולה ישנה אפשרות לטפל באיבר אחר כדי לטפל ולהבריא את האיבר החולה. לפי הרפואה הסינית, הגוף שלנו מרושת במסלולי זרימה, שמחברים בין האיברים הפנימיים לחיצוניים, ודרכם ניתן לאזן ולווסת את גוף האדם ולטפל במחלות. מסלולי הזרימה הללו נקראים מרידיאניים ובתוכם זורמת אנרגיה הנקראת Qi – צ'י. הנעת הצ'י במרידיאניים מאפשרת שחרור של חסימות ותקיעות, הגורמות למחלות ולכאב, ובכך מחזירה את האיזון הטבעי ואת ההרמוניה לגוף.
בעולם הרפואה, מערבית ואינטגרטיבית כאחד, אבחון הוא ה 'מלך'. היכולת של רופא או מטפל לאבחן במדויק את הבעיה הרפואית או המצב הקליני היא המפתח להצלחת הטיפול ולהחלמה של המטופל. האבחון, עפ”י הרפואה הסינית, כולל את סיפור המחלה והתלונה הרפואית של המטופל, בחינת הלשון, בדיקת הדופק ומישוש של נקודות מסוימות בגוף. ברפואה סינית, הלשון והדופק מהווים כלים אבחוניים כמו בדיקות הדמיה ברפואה מערבית; הלשון היא הראי של האיברים הפנימיים של גוף האדם, והדופק נותן לנו את תמונת המצב רפואי של המטופל 'בזמן אמת'. כשעושים אבחון עפ"י הדופק בודקים לא רק את קצב פעימות הלב כי אם איכויות נוספות של הדופק המשקפים את המצב הרפואי של המטופל. לבסוף, מישוש נקודות בגוף על גבי המרידיאניים ובדיקת מידת רגישות הנקודות אצל המטופל. אם כך, האבחון, עפ"י הרפואה הסינית, כולל את כל הנתונים הללו. לאחר שלב האבחון ותשאול המטופל, נבנית לכל מטופל תכנית טיפול אישית. אם מגיעים שלושה בני אדם עם אותה תלונה ועם אותם סימפטומים יינתנו להם תכניות טיפול שונות. הרפואה הסינית משקללת בהליך קבלת ההחלטות הטיפולי את סך עולמו הרפואי האישי והייחודי של כל מטופל ומטופל. רפואה מותאמת אישית היא אבן יסוד של הרפואה הסינית וקיימת כבר אלפי שנים.
דיקור (אקופונקטורה)
דיקור היא שיטת הטיפול ברפואה סינית המוכרת והנפוצה ביותר בארץ, עד שלעיתים נדמה כי היא מילה נרדפת לרפואה סינית. דיקור סיני נקרא בלועזית אקופונקטורה (Acupuncture) ומורכבת מהמילים הלטיניות Acus (מחט) ו-Pungere (לדקור). בדיקור משתמשים במחטים חד פעמיות, דקות ביותר העשויות מפלדת אלחלד והינן בעובי של שערת אדם אשר מוחדרות לנקודות שונות בגוף האדם לאורך המרידיאניים, מסלולי זרימה של אנרגיה שהגוף שלנו מרושת בהם, כי רוב נקודות הדיקור נמצאות על גבי המרידיאניים. עפ"י הרפואה הסינית, יש בגוף האדם 14 מרידיאניים ראשיים וכ-360 נקודות. המטפל מחדיר קלות את המחטים למספר נקודות לאורך המרידיאניים, תוך בחירת מספר נקודות שהקשר ביניהן או שילובן יסייע לריפוי המחלה או להקלה על התופעה עמה מתמודד המטופל. השילוב בין נקודות הדיקור, במהלך כל טיפול, הוא חשוב ביותר. טיפול בדיקור הוא בראש ובראשונה אומנות; אומנות זו היא פונקציה של ניסיון קליני רב שנים. האומנות האחת היא בחירת הנקודות אותן המטפל רוצה לשלב בטיפול הרפואי בכדי להשיג את התוצאה הרצויה שתוביל להיעלמות הכאב או לשיפור במצב הרפואי. האומנות השנייה היא טכניקת החדרת המחט לגוף באופן שכמעט ולא תורגש אך תשפיע על זרימת הצ'י (אנרגיה) בגוף. באמצעות הדיקור או הגירוי של הנקודות אפשר לסייע לגוף בתהליך ההחלמה, לטפל בבעיות מקומיות, להשפיע על בעיות לאורך המסלול של המרידיאן וכמובן לטפל בבעיות פנימיות. כאמור, הדיקור בדרך כלל כמעט ואינו מורגש והמטרה הינה לגרות נקודות בעור ולא לפגוע בכלי הדם (נימים, ורידים עורקים) או באיברים פנימיים. כמו כן, ניתן לחמם את המחט וגם לשלב עם שיטות טיפול נוספות. כמות המחטים, מיקום המחטים ומשך הזמן שבו המחטים נשארים בגוף משתנה מאדם לאדם (תינוק, ילד או מבוגר) ובהתאם לבעיה שבה מטפלים. אנשים ונשים שחוו על גופם את נפלאות הדיקור סיני אומרים שזה מסוג הדברים שצריך לנסות ולהתנסות בו בכדי להבין אותו. עם תוצאות ועובדות קשה להתווכח.
צמחי מרפא
צמחי מרפא הם תערובת של צמחים המשמשים לטיפול במחלות. הסינים משתמשים במונח צמחי מרפא ביחס למכלול של "חומרים" – כל חלקי הצמח, עלים, ענפים, שורשים, מינרלים למיניהם וחלקי בעלי חיים. ישנן פורמולות “גנריות” כלליות אשר מיועדות לטפל בבעיה כדוגמת נזלת, וישנן פורמולות המותאמות אישית למטופל ולבעיה הרפואית שלו -"הנזלת האישית שלו" – בדיוק כמו שתופרים חליפה אצל חייט, מה שנקרא Custom Made. רוב פורמולות הצמחים מותאמות אישית למטופל, ולאחר האבחנה המבדלת המטפל בונה פורמולת צמחים על פי האבחון הרפואי ומצב המטופל . פורמולה של צמחי מרפא סינים יכולה להכיל בין שני צמחים ועד עשרים צמחים בפורמולה אחת, כאשר בהכנת הפורמולה לוקחים בחשבון את המאפיינים והתכונות הייחודיות של כל צמח, את טעם הצמח, את האיברים בהם הוא מטפל ואת הטמפרטורה בה הצמח נשמר. את הצמחים ניתן להכין במספר אופנים; הרתחה: בבישול ביתי מרתיחים את הצמחים הטריים או היבשים ושתיה של הנוזל – 'תה הצמחים', אבקה: ייבוש הצמחים וטחינתם לאבקה מרוכזת שמערבבים עם מים ושותים, טינקטורה: תהליך בו הצמחים עברו מיצוי באלכוהול, טבליות: מבשלים את פורמולת הצמחים, מייבשים ויוצקים לתוך טבליות לבליעה. לכל צורת הכנה יש יתרונות וחסרונות. כאשר קונים תרופה מערבית בבית המרקחת – קונים כדור שבתנאי מעבדה זיקקו את הרכיב הפעיל בלבד ולכן ניתן לקחת כדור אחד או כדורים בודדים בלבד, לעומת זאת הצמחים לא עוברים תהליך של זיקוק הרכיב הפעיל ולכן כדי להשיג את האפקט הרצוי יש צורך לקחת כמות גדולה יותר של צמחים. טיפול בצמחים יכול להינתן בשילוב עם דיקור או 'בפני עצמו' תלוי במטופל ובבעיה הרפואית.
מוקסה
מוקסה היא טכניקת טיפול המשתמשת בחום המופק מזן של צמח הלענהARTEMISIA) VULGARIS) כדי לגרום לזרימה תקינה של צ'י ודם בגוף וכדי לחזק את הגוף. המילה מוקסה מורכבת משתי מילים שמשמען "בעירה". טכניקה זו התפתחה בחלק הצפוני של סין שבו החורף קר ביותר והקור שחודר לגוף גורם לבעיות של זרימה תקינה של דם ואנרגיה בגוף. הקור יכול לגרום לבעיות רפואיות כדוגמת פציאליס (שיתוק חצי פנים), כאבים כלליים או האטה של פעילות הגוף התקינה. הצמח עובר עיבוד בצורות שונות, נדחס לתוך גליל דמויי סיגר העטוף בנייר ואז משתמשים בו כדי לחמם את אזורי הגוף שנפגעו. הלכה למעשה, מדליקים את 'הסיגר' בקצהו ומקרבים אותו לאזור בו רוצים לטפל בגוף מבלי לגעת בעור כאשר אופן החימום מתבצע בצורות שונות; חימום נקודה מסוימת מעל העור, חימום המחטים או חימום אזורים נרחבים של הגוף. החימום, באמצעות המוקסה, מחזק ומניע את זרימת הדם והצ'י באזור בו מטפלים. הטיפול במוקסה הוא טיפול נעים כאשר מרגישים את חמימות המוקסה מתפשטת מעל המקום הכואב בגוף התורמת גם לתחושת רוגע ושלוה.
כוסות רוח
כוסות רוח הן כוסות העשויות מזכוכית, פלסטיק או סיליקון, המעוגלות בשפתותיהן בכדי לא לפצוע את עור המטופל, כאשר במקור הן היו עשויות מקרניים של בעלי חיים או מבמבוק. הטיפול מתבצע באמצעות הנחת כוסות על אזור/י הכאב או בהלימה לתסמינים הרפואיים. כדי שהכוס תיצמד לעור יוצרים ואקום בכוס באמצעים שונים; בכוסות הזכוכית הוואקום נוצר על ידי שריפת החמצן בחלל הכוס בעוד שבכוסות פלסטיק או סיליקון החמצן נשאב מתוך הכוס באמצעים אחרים. כתוצאה מהוואקום, כלי דם קטנים נשברים, זרימת הדם גוברת, חומצה לקטית משתחררת מהרקמה ומגיע יותר חמצן לרקמה הפגועה. התהליך מחדש את אנרגיית המקום ומאפשר לדם הזורם לרפא את האזור ועל ידי כך מסייע בריפוי של מגוון כאבים ומחלות.
הטיפול בכוסות הרוח מסייע לתופעות שונות דוגמת התכווצויות וכאבי שרירים הנובעים מהתקררות, טראומה, שיתוק, צינון, בעיות נשימה והתקררות ועוד. משך זמן הטיפול תלוי בסוג הבעיה, בסוג הכוס ובסוג הטכניקה (כוסות נייחים, כוסות 'גולשים', הקפצה ועוד), כאשר לעיתים הטיפול מתבצע בשילוב עם מוקסה ו/או דיקור ו/או פורמולת צמחים להגברת יעילות הטיפול.
טווינא
טווינא היא טכניקת טיפול במגע שמקורה ברפואה הסינית המסורתית המבוססת על לחיצות ותנועות עיסוי לאורך מסלולי האנרגיה (מרידיאניים) בגוף. טווינא נחשבת לפיזיותרפיה הסינית ומשמעה "למשוך ולתפוס". בבתי ספר לרפואה בסין, טווינא נלמדת כשיטת טיפול רפואית נפרדת מהדיקור ומצמחי המרפא. בטווינא, המטפל משתמש בכפות הידיים ובאצבעות בטכניקות שונות של לחיצות מהירות, תפיסה, משיכה ונענוע של אזורים בגוף המטופל במטרה להניע את האנרגיה לאורך מסלולי זרימת האנרגיה – המרידיאניים וע"י כך מקל על כאבים, משחרר שרירים תפוסים, ופותח חסימות ותקיעויות בגוף. הטיפול מתבצע בשכיבה או בישיבה כשהמטופל לבוש וללא שימוש בשמן או חומר סיכה כלשהוא. טווינא כוללת שילוב של טכניקות המזכירות פיזיותרפיה וטכניקות עיסוי ויעילה ביותר בבעיות אורתופדיות אבל גם בבעיות רפואיות אחרות כדוגמת כאבי ראש, בחילות,הפגת מתחים וחיזוק הגוף. בטווינא יש שילוב של עבודה פיזית ועבודה אנרגטית כאחד ומשך זמן הטיפול הוא קצר יחסית אך בעל עוצמה משמעותית.
טאי צי’
טאי צ'י התפתח בסין בתור אומנות לחימה אך במאה שנים האחרונות משמש בעיקר למטרות בריאות ואיזון הגוף והנפש. טאי צי' הינו רצף של תנועות המשמש לחיזוק שרירי הגוף והפרקים ועובד על שיווי המשקל והאיזון של כל הגוף ובייחוד חיזוק המפרקים. התנועות נקראות על שם פעולות של בעלי חיים ומדמות פעולות מסוימות שבעלי חיים מבצעים. התרגול האיטי מגביר את זרימת הדם המסייע לתפקוד יעיל יותר, לחיזוק השרירים, לשיפור היציבה ושיווי המשקל ולחיזוק היכולות המנטליות. בנוסף, לטאי צ'י השפעה מיטבית על בעיות נשימה, מחזור הדם ומערכת העצבים- לחץ דם, מתח נפשי, בעיות עיכול ועוד. התרגול נעשה בתנועה איטית, זורמת, יפה ואלגנטית הנראה כריקוד איטי המבוצע מתוך ריכוז פנימי ומיקוד המחשבה. תרגול טאי צ'י מפתח יציבה, גמישות, שיווי משקל, שלווה, ביטחון ועוד. המבקר בסין יכול לראות בשעות הבוקר או הערב קבוצות של אנשים בכל הגילאים מתרגלים טאי צ'י בקרן הרחוב או בפארקים להשגת אנרגיה, שלווה עמוקה והרמוניה עם הטבע.
צ'י קונג
צ'י קונג הוא סוג של פעילות גופנית הכולל תרגילי נשימה, מודעות ומדיטציה לשיפור הבריאות. משמעות המילים צ'י קונג היא תרגילי אנרגיה. במהלך אלפי שנים בסין תרגלו צ'י קונג לשלוש מטרות עיקריות לחימה, בריאות ומדיטציה, כאשר שלושת המטרות הללו שואפות באופן מתמיד לחזק את הגוף והנפש. התרגול מורכב מתנועות מתוכננות ומדויקות שחוזרות על עצמן שמטרתו להזרים את הצ'י (אנרגיה) בגוף, על ידי הרפיה ונשימה עמוקה. צ'י קונג כולל מגוון רחב מאוד של תנועות ומבוצע בדרך כלל בתנועות רכות ועגולות הנמתחות במקצבים איטיים ומהירים תוך שימוש בטכניקות נשימה מיוחדות, שמטרתן, על פי הצ'י קונג, לאפשר לגוף לאסוף את סוגי האנרגיות שבו, למקדן או לפזרן. הצ'י קונג מכוון לשליטה והזנת הגוף בצ'י באמצעות חזרה מתמדת על תרגילי נשימה מבוקרת ותרגילי ריכוז מחשבה. להבדיל מטאי צ'י שהינו רצף של תנועות שעובד על האיזון של כל הגוף ובייחוד חיזוק המפרקים, הגמישות ושיווי המשקל, צ'י קונג הינו אוסף של תרגילי נשימה, תנועה ומדיטציה שמטרתם התמקדות וטיפול באיבר מסוים או במערכת אברים מסוימת ובכך משפר את המצב הבריאותי של המטופל. למשל, אדם הסובל מכאבי ברכיים יבצע תרגילים שמטרתם חיזוק הברכיים ושרירי הרגליים וכו'.
תזונה
בריאות איתנה מתחילה בתזונה נבונה. על פי הרפואה הסינית, שמירה על איזון ותפקוד תקין של הגוף ובריאותו קשורים למזון שאנו מכניסים לגופנו. התזונה נבנית על פי עקרונות הרפואה הסינית; יין ויאנג וחמשת היסודות (מים, עץ, אש, אדמה מתכת – כל יסוד מכיל שני אברים שאחד מהם ייני והשני יאנגי חוץ מאלמנט האש), לפי עונות השנה, המחלה ומבנה הגוף של המטופל. תזונה צריך להתאים למטופל; ראשית צריך לאבחן את המטופל ולבדוק האם הוא במצב של עודף או חסר, האם הוא סובל מחום או קור, מה יותר דומיננטי אצלו היין או היאנג ואיזה אלמנט מתוך חמשת היסודות יותר שולט אצלו. בהתאם לזה מתאימים למטופל מזון שמטרתו לאזן את המצב שבו הוא נמצא. כשמתאימים מזון למטופל לוקחים בחשבון את עונת השנה, את מצבו הבריאותי של המטופל ואת האבחנה הרפואית שלו. באופן כללי, בחורף אנחנו מעדיפים לתת מזונות מחממים ומתובלים יותר, מזינים ומעשירים, אך במידה והמטופל סובל מחום בחורף ניתן לו מזונות מקררים למרות עונת השנה עד שהבעיה נפתרת ואז נשנה לו את התזונה שתהא תואמת את תקופות השנה. אוכל ותבלינים מאופיינים לפי האיכות האנרגטית שלהם. ישנם מאכלים חמים שיכולים לחמם או לחזק מטופל שסובל מקור, וישנם מזונות מקררים כדוגמת המלפפון שמקררים את המטופל ומנקזים ממנו חום, וישנם מאכלים אשר מזינים את המטופל כדוגמת שיבולת שועל / במיה, וכן הלאה.
מחלות ותופעות לטיפול באמצעות הרפואה הסינית
להלן כלל המצבים הרפואיים המטופלים בהצלחה במרפאה שלנו;
- תופעת לוואי של כימותרפיה והקרנות
- בחילות והקאות
- שינוי טעמים
- שינוי יציאות (עצירות/שלשולים)
- נימולים (ידיים/רגליים)
- שינויים בראיה
- יובש/ פצעים בפה
- שינויים בערכי דם (אדומות ולבנות)
- עייפות וחרדה
- גלי חום
- כאבי גב (גב תפוס/פריצת דיסק)
- שיקום לאחר אירוע מוחי/שבץ מוחי
- כאבי ראש/מיגרנות/סינוסים
- כאבי צוואר
- כאבי ברכיים
- כאבי מפרקים
- כאבים אקוטיים
- כאבים כרוניים
- כאבי פנטום
- כאבים נוירופתיים
- כאבי מערכת העיכול
- בעיות/כאבי מחזור
- כאבי בטן
- כאבים אחרי ניתוח
- כאבים אחרי תאונה
- בעיות פוריות (נשים וגברים)
- דורבן
- בעיות שינה
שאלות ותשובות
הרפואה הסינית יוצרת איזון והרמוניה בין האדם לחברה ולטבע באמצעות דיקור, צמחי מרפא, כוסות רוח, מוקסה, טווינא והתאמה אישית של תפריטי תזונה והתאמות התנהגותיות כגון תרגילי נשימה ותנועה (טאי צ'י וצ'י קונג).
ההבדל הוא בעיקר באבחון (והאבחון הוא אכן קצת שונה), אופן הדיקור, כמות המחטים, סגנון המחטים וכו'. הבסיס שלי היה ותמיד יהיה רפואה סינית, הרפואה הסינית נחשבת ל"אם" של כל התורות שהתפתחו ממנה. למדתי רבות מהשיטות הנוספות ואני משלב ביניהן בהתאם לבעיה שבה אני מטפל וביחס למה שהמטופל זקוק לו.
הדיקור מורגש הרי בכל זאת משתמשים במחט (סיכה) למרות שהיא דקה יותר משערת אנוש. עד כמה הדיקור מורגש תלוי בטכניקה ובמיומנות של המטפל וברגישות של המטופל. המחטים שמשתמשים בהן הינן חד פעמיות, דקות ושונות במבנה שלהן ממחט של מזרק (רפואה מערבית) בכך שהן לא חלולות, לא חותכות את העור והיעוד שלהן אינו להעביר דרכן חומרים כדוגמת דם או תרופות.
תדירות הטיפולים תלויה במצב המטופל ובחריפות הבעיה שממנו הוא סובל. התדירות יכולה לנוע ממספר פעמים בשבוע לפעם במספר חודשים. טיפול למצבים כרוניים הינו בדרך כלל פעם בשבוע וטיפול תקופתי / תחזוקה פעם במספר שבועות לחודש.
את כל המסמכים הרפואיים (מערביים) שקשורים לבעיה שלשמה אתם מגיעים (תוצאות בדיקות דם, פענוחי צילומים וכו') מסמכים שקשורים להיסטוריה רפואית במידה ויש יחד עם רשימת התרופות ותוספי המזון שאתם צורכים. מומלץ להגיע לקליניקה בבגדים נוחים ומשוחררים כדי שנוכל להתחיל בטיפול מיד לאחר האבחנה המבדלת.